يوم الجمعة في تل ابيب يوم دراسي سينما التوحد

להיות אוטיסט אין פירושו להיות מפגר, מופרע או רע בכוונה. בשבילי להיות 'מעופף' איננו חוסר בתשומת לב אלא השקעת תשומת לב לעולם פנימי דמיוני.

זה נכון שאני מבין הרבה בלא להבין. אבל זה בגלל שלא מסבירים לי במילים פשוטות ציפיות שאנשים מצפים ממני.

להיות אוטיסט אין פירושו חוסר יכולת ללמוד. אבל זה אומר שיש הבדלים באופן שבו הלמידה שלי מתרחשת.

יותר קל לי ללמוד עם טקסט כתוב ותמונות מאשר הרצאה פרונטאלית, יותר קל לי ללמוד ולזכור דברים שמאורגנים בטבלאות ובמבנה מאורגן למרות ואולי בגלל שהחשיבה שלי היא מאד אסוציאטיבית.

אני יכול לשמוע באמצע שיעור מילה או משפט שיכולים לגרום לי להפסיק להקשיב להרצאה וללכת למקומות ועולמות דמיוניים שנמצאים אצלי בראש. ככה אני הולך לאיבוד ומתנתק מהשיעור לא בגלל שהוא משעמם או בגלל שהוא לא מובן לי אלא בעיקר בגלל מילה או רעיון שפתאום יכולים לעלות תוך כדי הדיבור של המרצה.

כדי להשאיר אותי מרוכז אני צריך שיפנו אלי והתייחסו אלי באופן אישי ולא שיפוטי, שלא יגידו לי הוא לא מבין כי לא אכפת לו.

כדי שאני אפסיק להיות מרוכז מספיק שתהיה מנורת פלורסנט מהבהבת בחדר ואני מרוכז בה במקום בשיעור, או אם יש רעש חזק מידי אני מתנתק ואוטם את עצמי.

אני גם מאד רגיש לטון דיבור, אם מדברים אלי בטון גבוה אני יכול לפרש את זה כאילו שכועסים עלי, אני לא מבין רמזים לא מילוליים, אני לא מבין הבעות פנים, כשאתם רוצים להגיד לי שהייתי טוב לא עושים את זה באמצעות טפיחה על השכם , אני לא אוהב שנוגעים בי, אלא פשוט פונים אלי ואומרים לי שהייתי טוב בלי לעשות פרצופים.

אנשים מגלים חוסר סבלנות כאשר אני לא מבין דברים שהם חושבים שאני "מספיק חכם" לדעת ממילא או להבין אותם בעצמי.

ככה יצא שבימים הראשונים שלי באוניברסיטה הלכתי כל היום רעב כי לא ידעתי היכן נמצאת הקפיטריה כי הייתי משותק ומבוהל מכל האנשים סביבי ולא הייתי מסוגל לשאול היכן הקפיטריה.

אחד הדברים שהכי חשוב לי זה להיות בקשר אם אדם אחד קבוע שאוכל לפנות אליו, ככה יצא שלאורך כל השנה הראשונה שלי באוניברסיטה הייתה לי מישהי אחת שאליה הייתי פונה בכל שאלה שקשורה הייתה ללימודים, היא הייתה מזכירה של אחת המחלקות וכאשר היא לא הייתה אז לא הייתי שואל שאלות ומחכה לה שתגיע.

איש מקצוע אחד אמר פעם משהו מאד חכם, שתרפיה עבור אדם אוטיסט היא תרפיה לימודית, לא פסיכותרפיה. תקראו לזה תרפיה לימודית, תרפיה באינטראקציה, תרפיה בהסבר הגיוני – או פשוט קראו לזה סתם תקשורת כנה וישירה.

זה מה שאני הכי צריך שידברו איתי ישר ופשוט ללא התחכמויות וללא הומור, אני צריך להבין , אני לא צריך לצחוק, במיוחד שאני לא מבין שצוחקים ממני או עלי.

אנשים מנחשים שאני מבין מה מצפים ממני, שאני יודע איך לעשות דברים פשוטים או דברים מסוימים, וכשאני נכשל בביצוע הם בטוחים שאני עושה את זה בכוונה.

הדבר שלו אני הכי זקוק זה שאנשים יפנו אלי וישאלו אותי ויסבירו לי מה לעשות במקום לנסות לנחש שאני מבין בעצמי. אני לא מפגר, אני פשוט צריך שיאמרו לי במילים הגיוניות מה צריך לעשות, מה הם החוקים והכללים וכיצד כותבים עבודה ולמי מגישים אותה.

אחד הדברים שבהם אני זקוק לעזרה הוא, להחליט ממי לקבל הסברים ועזרה, כי עבורי כל הפרצופים דומים ואני לא עושה הבדלים בין מנהלים, מרצים, סטודנטים או אפילו עובדי קבלן שיש בזה משהו מאד 'חברתי' אבל זה בעיקר בגלל שאני לא מזהה ומבחין בין אנשים .

אבל לא רק בגלל זה אלא בעיקר בגלל שאני לא מעוניין ביחסים באופן כללי, או באנשים-כקבוצות.

אני יכול להיות מאוד מעוניין באנשים אחרי שכבר פגשתי אותם, אבל אין לי צורך ביחסים.

אני יכול להסתובב במשך ימים בלי שום מגע אישי עם עוד אדם, אולי אהיה משועמם, אבל לא ארגיש בודד. אין לי צורך בקשר חברתי. ומפני שאני לא זקוק לו, אין לי סיבה הכרחית להתחבר למישהו שאיננו מעניין אותי.

להיות אוטיסט אין פירושו להיות לא אנושי. אבל זה כן אומר להיות זר.

זה אומר שמה שנורמאלי לאנשים אחרים לא נורמאלי עבורי, ומה שנורמאלי עבורי, לא נורמאלי עבור אנשים אחרים. במובן מסוים, אני מצויד רע מאוד לשרוד בעולם זה, כמו יצור מן החלל שננטש ללא מדריך התמצאות.

אני צריך מפת סימון שבילים מצוירת ממש, לא באופן מטפורי .

אבל אישיותי שלמה. עצמאותי לא ניזוקה. אני מוצא ערך ומשמעות רבה בחיי, ואין לי רצון להתרפא מלהיות אני.

אם ברצונכם לעזור לי, אל תנסו לשנות אותי כדי שאתאים לעולמכם. אל תנסו להגביל אותי לחלק זעיר מעולמכם, שתוכלו לשנות כדי שיתאים לי.

תנו לי את הכבוד ופגשו אותי בתנאים שלי - הכירו בכך שאנו זרים זה לזה במידה שווה, שדרכי הקיום שלי אינם סתם גרסה פגומה של דרכי הקיום שלכם.

מוזמנים לפגוש ולהכיר את החוויה האוטיסטית באמצעות סרטי דרמה ודוקו ישראלים אשר יוקרנו במהלך פסטיבל הסרטים הראשון בנושא אוטיזם.

הפסטיבל ייערך ביום שישי 13/1/17 באולמות הקולנוע של בית הקולנוע לב תל אביב בדיזנגוף סנטר.

מוזמנים להגיע לקולנוע בשעה 8:00 ולהצטרף לאירוע המיוחד עד השעה 13:00 .

להרשמה לפסטיבל הסרטים 'סינמה ספקטרום' ניתן להתקשר לטלפונים: 052-2465749 (עוזי) 054-2371313 (גילה)