עוד משפחות נלחמות על הקיום שלהן בעוד משרד הרווחה עושה הכל כדי להכשיל ולהרוס.

מאת: אשת התקשורת ד"ר לינה חאג' יחיא


עוד משפחות נלחמות על הקיום שלהן בעוד משרד הרווחה עושה הכל כדי להכשיל ולהרוס.

ד"ר לינה חאג' יחיא



משפחה אחת הכוללת אם ושתי בנותיה הגיעה לשפל המדרגה כאשר התגלה לי שפקידות הרווחה בעיר באזור השרון, בה מתגוררת האם, עושות הכל על מנת לפגוע במעמד שלה, בשמה הטוב ולגרום לה לעוגמת נפש רבה, מבלי לתת לה "ליהנות" מ"זמן פציעות".
מדובר באשה בת 54, בעשור השישי לחייה, עצמאית, בעלת קליניקה לרפואה טבעית, אם לשתי בנות.
הבכורה, בת 14 וחודשיים והקטנה צעירה ממנה בשנה וחצי.


לפני 4 שנים הוצאו הבנות מהבית בגלל התערבות ו"טיפול" כושל של הרשויות, כולל מנהל החינוך המקומי, אשר ניצלו את היות האם לבדה, עם כל ההתמודדות של אם חד-הורית ללא מזונות ולמרות שהיא מתגוררת בדירת יוקרה, בשכונה מכובדת, כל זה היה בטל בשישים, נוכח הרדיפה הדורסנית אחריה, בניצוחו של הפרוד שלה, לשם נקמה.

א' היתה אשה שעברה התעללות קשה בזמן שהיתה בזוגיות עם אבי בנותיה, כך גם מאשרות חברותיה שפגשו אותי והייתי אצלה בבית, יותר מפעם אחת ראיתי במו עיני, עם מה אשה מדהימה זו מתמודדת. הפגיעות שספגה בזמן שחיתה עם אבי בנותיה היו כה קשות וזו היתה הסיבה המוצדקת לשים מבחינתה סוף לקשר הכושל והכואב כל כך, של 12 שנים, מה גם שבנותיה נחשפו פעם אחר פעם לקונפליקטים בין שני ההורים.

הבת הבכורה עברה התעללות קשה ביותר, בבית הספר היסודי, מצד בנות כתתה שעשו עליה חרם, רק בגלל שהיתה חולת סרטן בגיל צעיר יותר.

לאחרונה התגלה יומן, שאני מצאתי בחדר שלה, שכתבה הבת ובו תיאור קורע לב של איך מנקודת מבטה של ילדה שמחה, בגלל ההתעללות נהרסו לה החיים ושמחת החיים נעלמה. פגשתי את הילדה ואת אחותה מספיק פעמים בכדי להתרשם שהן ילדות טובות, מחונכות היטב ומוגנות ע"י אמא לביאה.

פה לצערי הרב, לאחר שהן שוהות בפנימיה, לא מסתיים הסיוט של האם ובנותיה, אלא רק ממשיך בכך שארבע שנים לאחר הסבל הבלתי יאומן, החרם החברתי, הרדיפה אחרי האם, הוצאת הבנות מהבית והרס חייה של אשה שעושה רק טוב ועוזרת לכל כך הרבה אנשים, כולל אני עצמי, קרה משהו בשנה הראשונה של חטיבת הביניים והנערה, הבת הבכורה, בת ה-14 בחרה לנתק כל מגע עם בנות ובני כתתה ומבחינתה כל הגעה לבית הספר הוא גיהנום.


בנוסף, החלה לפגוע ובעיקר להרעיב את עצמה במשך תקופה של כמעט שנה ואני ראיתי את הקושי מול העיניים ורק בגלל שהילדות היו בפנימיה והקשר בין האם והאב לא היה קיים, לא יכלה האם, שלא ידעה אפילו את זכויותיה המשפטיות לעשות דבר, עד שהמצב הגיע לכך שהבת אושפזה במחלקת ילדים בבית חולים במרכז הארץ. כאן כבר האב כן שיתף פעולה והיה בתמונה לחלוטין.

שם, בבית החולים ניסו, ללא כל הסבר עפ"י חוק זכויות החולה להלעיט את הבת בתרופה פסיכיאטרית, ללא כל אבחנה מבדלת וההורים סירבו מפני שידעו מה באמת ההשלכות של שימוש בתרופה הספציפית שמדובר בה ממשפחת SSRi ושלפי ה-FDA יש עליה 'אזהרת קופסא שחורה', כלומר מדובר בתרופה מסוכנת.

במשך חמישה חמישה שבועות התנהלה מלחמה נגד זוג הורים שכל חטאם היה דאגה אמיתית וכנה לבתם ובסופו של דבר פנה גורם בכיר ממחלקת הפרעות אכילה באותו בית חולים בו שהתה הנערה לרשויות הרווחה בעיר בה מתגוררת האם, למרות תחנוניה שלא יפגע בה, בבתה ובמעמדה.

תמונה קשה ביותר התגלתה לי, כאשר נודע מפי האם, שבכתב האישום נגד האם נרשם בין היתר שהיא(האם) טוענת שאיבחנה את האנורקסיה אצל בתה, כי היא(האם) קוראת מחשבות כמו אורי גלר.

נדהמתי ועיני דמעו, כי אני מכירה אותה מספיק שנים ושוהה בקרבתה מספיק זמן כדי לדעת שהיא הבן אדם הכי הגיוני ושפוי שפגשתי אי פעם בחיי.

כתב האישום הגיע לבית המשפט בעיר מגוריה ובהתראה קצרה נדרשו ההורים להגיע לדיון.

האם כמובן הגיעה לבד, כי האב לא יכל להיות נוכח ולמזלה, הסנגוריה הציבורית מינתה עבורה עורכי דין שהשכילו לראות את האדם שניצב לידם ולא את 'הבדיחה המהלכת על שתיים' שהעוסי"ית לחוק נוער עשתה ממנה על הנייר.

בנוסף, נודע לי מהאם שבוועדה שהתקיימה בעניין הבת הצעירה, שגם היא לקתה בבריאותה וחייבת טיפול מסור ומקצועי באמת שיכול להנתן לה רק ע"י האם ואנשי המקצוע הרלוונטיים ולא על ידי פנימיה והורי בית במשפחתון בו שהתה עם עוד 11 ילדים, שמגיעים מבתים הרוסים ועבריניים שפגעו בה על בסיס כמעט יומי וסיכנו את חייה הלכה למעשה, בזמן שיצאה האם החוצה כדי לקרוא לילדה, היא שמעה את העוסי"ת העירונית אומרת עליה(על האם) 'האשה הזאת מופרעת' ושמעה היטב את העוסי"ות שלידה, את יו"ר הוועדה ואת נציגות הפנימיה מגיבות באישור לכך ובציחקוקים.

אמנם הילדה חזרה הביתה כי האם ענתה, הגיבה והגנה על עצמה , עם כל הקושי הכרוך בכך ונעזרה בוועדה בגורם מקצועי שהיה במערכת ובא להגן על טובת הילדה, שברור שמקומה בחיק אמה.

כעת, האם עושה הכל כדי שבתה הבכורה גם תשוב הביתה כשיישתפר מצבה.

אני , לינה חאג' יחיא, מבחינתי אעשה הכל כדי להציל את הבנות ואת האמא מהציפורניים של העובדות הסוציאליות, לעזור לבת הגדולה לחזור הביתה ולשקם את המשפחה שנמצאת בטראומה נוראית.

עכשיו אני רוצה לספר לכם על משפחה נוספת, שהאמא והאבא לא רוצים את הילדים, כי יש לילדים עיכוב התפתחותי משמעותי.
הרווחה בעיר בה מתגוררים ההורים, בעיר טייבה מסרבת לסייע ולמעשה מתנערת מהאחריות המקצועית המוטלת עליה.